״עמידר הצילו את החיים שלי אבל עכשיו לוקחים לי אותם״

המגורים בדירת עמידר מנקודת המבט של אם חד הורית לילדה הסובלת ממחלה נדירה: פשיעה בחדר המדרגות, עכברושים בבית, רטיבות בקירות, העלאת שכר דירה בעיצומה של מגיפת הקורונה וברגע שתשתכר יותר - תאבד את קורת הגג. ראיון עם דיירת עמידר על החיים בתחתית מדד העוני.

יותם רוטפלד בריאיון אישי עם ד'

מה שלומך, יום ארוך?

כן כן אני מלמדת מהבוקר.

מה את מלמדת?

אני מורה לספרדית, עובדת 10 שעות ביום. אני בת 56 מחר. עליתי מארגנטינה, אם חד הורית לשלושה ילדים, הבנים הגדולים נשארו שם וביתי עלתה יחד איתי. ביקשתי להיות בקיבוץ ושלחו אותי למלכיה, הקיבוץ הכי לא נכון. תפנה בסוף העולם שמאלה, צפונה אחרי צפונה ואולי תגיע. בסוף, עברתי לירושלים. כשהגעתי לירושלים, בגלל שאני אם חד הורית, עולה חדשה, בלי עבודה קבועה ואין משפחה, אף אחד לא רצה להשכיר לי דירה. אני חשבתי שאצטרך למסור את הבת שלי כי לא יהיה לנו איפה לגור.

בת כמה הבת שלך הייתה אז?

היא הייתה בת 7. הילדה סובלת ממחלה נדירה בעצמות והבעיה הבריאותית שלה נהפכה להיות חיי. כשאני חשבתי שאני מאבדת את התקווה, הכרתי אישה מארגון 'מאיר פנים'. ראש הארגון היה חבר טוב של אולמרט ותוך שבוע וחצי, התקשרו מעמידר, יש דירה. הרגשתי שאלוהים לא שכח אותנו, כי הייתי כבר בקצה. קיבלתי בית ב"קטמונים", הנוף המכוער של מי שגר בהולילנד.

נשמע שלא היית מרוצה מהדירה שקיבלתם.

דירה עם שני חדרים מינימלים, שום דבר מי יודע מה. אבל היה לנו גג. לא אכפת מה, הייתה לילדה שלי ולי מיטה לשנינו וזהו. הדיור היה מסובסד. לפני הקורונה שילמתי 200 שקל שכירות. משהו מטומטם, מצחיק ולא הגיוני. חליתי וכשקמתי מהמחלה, הייתי מעוקלת 10 שנים והבית של עמידר נתן לי נשימה לצאת החוצה, להתקדם. בלי זה, הבת שלי ואני לא היינו בחיים ככל הנראה. לפחות לא אני.

היה צפוף. גרנו בשכונת "גונן ח'". עבריינים, שיכורים, אנשים שעושים סמים קשים. נכנסים למחסן של הבניין שלנו כדי להכין סמים ופתאום פיצוץ נוראי. לא מקום לאישה עם ילדה. בניין ארוך ארוך עם מלא כניסות. הם עשו "שטיפת פנים" פעם אחת.

אני יודע שאתן כבר לא גרות שם. איך היו החיים בדירה?

היה צפוף. גרנו בשכונת "גונן ח'". עבריינים, שיכורים, אנשים שעושים סמים קשים. נכנסים למחסן של הבניין שלנו כדי להכין סמים ופתאום פיצוץ נוראי. לא מקום לאישה עם ילדה. בניין ארוך ארוך עם מלא כניסות. הם עשו "שטיפת פנים" פעם אחת.

מה זה שטיפת פנים?

קצת צבע לבן לקירות ומחליפים ברזלים מלפני 50 שנה. הם דואגים שהכל יעבוד "בערך". בכל הקירות בבית היה רטיבות, יותר גרוע מעובש. שנים חייתי בפחד שאולי התקרה תיפול על הבת שלי יום אחד. איפה שהמיטות שלנו, היה רטיבות. אני בן אדם חולה והבת שלי עם בעיה בעצמות. הכי גרוע שיש.

כמה פעמים התלוננת?

לא יודעת. לקח להם 3 שנים להחליף את הדוד שדלף לתוך הבית. כשהבת שלי הייתה בכיתה י"ב, עשו לה ניתוח בעמוד השדרה. מלמעלה עד למטה, הכל ברזלים. אני עבדתי באותה תקופה בתור מורה והשלמתי הכנסה בניקיון עם 75 אחוזי נכות. להיות הבת שלי, עם גב מלא ברזלים בבית הזה, זה אסון. קיץ בחוץ והברזלים בגב שלה קופאים בגלל הרטיבות. היא סבלה המון. הבריאות שלי גם התדרדרה, אבל אני סופר חזקה, אני עדיין פה.

לא מזמן התחיל הדבר הגרוע ביותר. קורונה, אנשים מובטלים והם החליטו להעלות את מחיר הדירה. בלי הודעה מוקדמת. אני לא אמרתי כלום

לא מזמן התחיל הדבר הגרוע ביותר. קורונה, אנשים מובטלים והם החליטו להעלות את מחיר הדירה. בלי הודעה מוקדמת. אני לא אמרתי כלום כי אני תודה לאל עובדת. 600 שקל במקום 200. אם אני צריכה לשלם יותר, סבבה, יש לי עבודה. בהמשך, הקיר החיצוני התמלא בפטריות וצץ פתאום סדק. התלוננתי לעמידר. "אנחנו לא מטפלים בקירות חיצוניים". ולתוספת, אני בבידוד כבר שנה בגלל המחלה ואני מגלה פתאום שיש חולדות בבית שלי. ברגע שהבנתי שהן חוגגות כשאני ישנה, החלטתי שאני צריכה לקחת את המעט שיש לי, ואני יוצאת לחפש בית עכשיו.

מה זה מבחינתך לסיים לגור בעמידר?

להיות בן אדם אחר קודם כל. נפגשתי עם האחראי של עמידר וסיפרתי לו את הסיפור שלי. הוא אמר: סליחה. זה סיפור עצוב, אבל את עדיין חייבת 2000 שקל". בעמידר, אתה מקבל עזרה מהם כל עוד אתה עומד בתנאים. כל עוד אתה מאוד עני.

כל הזמן מבקשים ממך להוכיח שלא התקדמת מבחינה כלכלית.

בדיוק. לפני שנה חיפשתי דירה לבת שלי, אי אפשר שתסבול ככה יותר. לא ביקשנו עזרה, פחדנו שייקחו לנו את הדירה. כאילו מגבילים אותנו לגור ביחד ובמקום רע. אז עשיתי את זה מאחורי הגב שלהם. אף אחת לא צריכה לישון עם אמא בגיל 20+. מצד אחד עמידר הצילו את החיים שלי ומנגד, כמעט לוקחים לי אותם. הם לא שמים חומר בקירות כי זה עולה כסף ולמה להוציא כסף על אנשים כמוני. אין לנו חשבון בנק עם כסף ואנחנו לא משפיעים. אני תמיד אצטרך להיות ענייה בשביל שיהיה לי את הזכות לקורת גג.