סטודנטים חילונים בנחלאות נאבקים לפתיחת כביש בשבת

לעירייה אין כל רשימה של הרחובות בעיר הסגורים בשבת, אין נוהל סגירת רחובות וכל ניסיונות הסטודנטים החילונים למצוא מידע בנושא שמסעיר את העיר מדי כמה שנים - נתקל בחומה של סירוב.

רחוב הנצ"יב בשכונת נחלאות, כביש צר וחד סיטרי, כמעט זניח ביחס לרחוב בצלאל הראשי ממנו הוא יוצא.

עם זאת, מדובר בכביש היחיד המחבר בין רחוב בצלאל לרחוב אגריפס מכיוון זה, ומהווה את הדרך היחידה לנסיעת כלי רכב מכיוון זה אל ליבה של השכונה. מידי יום שישי, רגע לפני כניסת שבת- בכניסה לרחוב מוצב שלט המורה על איסור כניסת רכבים בשבת, יחד עם מחסומי ברזל ושרשראות הסוגרות את הדרך.

"השלטים מגיעים רגע לפני כניסת שבת, הם לא נמצאים שם לפני כן והמחסומים שסוגרים את הכביש- לא ברור אם הם חוקיים, או מושמים שם על דעת האנשים ברחוב."

הכביש המדובר יוצא מרחוב בצלאל, ובהמשכו מתחבר לרחובות רמה ושילה, כמעין נחל תחבורתי קטן אשר בשתי גדותיו- פסיפס אנושי וירושלמי מגוון. ממזרחו – חצרות בתי ראנד, בתי כנסת וחצרות מונקאטש, המרכז הקהילתי "לב העיר", גן התות, וכן מספר בתי דירות ומלונות בוטיק המשכנים בימים כתיקונם תיירים רבים. מערבה לו בעיקר בתי מגורים שתושביהם דתיים, חילוניים, מבוגרים וצעירים, סטודנטים, ומשפחות צעירות.

בשנים האחרונות, ובחודשים האחרונים בפרט- עולה אחת לזמן מה שאלה בעמוד הפייסבוק "נחלאות" (המוכר למרבית תושבי השכונה) בדבר חוקיות סגירת רחוב זה לנסיעת רכבים, שכן סגירה זו מונעת מדיירים רבים את האפשרות להגיע עם רכב לקרבת ביתם במהלך יום השבת, בהיעדר חלופה אחרת.

תומר הוכבאום, מגדירה עצמה חילונית, סטודנטית לתואר שני באוניברסיטה העברית ומתגוררת בקרבת מקום. את תומר "פגשתי" בתגובה שפירסמה לפוסט שעורר דיון ציבורי בנושא. מתגובותיה ניכר כי העניין מעסיק אותה גם מחוץ לזירת הדיונים ברשת החברתית, ושמעבר לחילופי דעות (מעודנים יותר או פחות), היא מבקשת להעמיק ולהבין את דין סגירת הרחוב, את החוק על פיו נלקחות החלטות מהסוג הזה, ולפעול בעניין.

רצית למחות כנגד העניין?

יותר מאשר רצתי לצאת למחאה, בחרתי לברר ולהבין כיצד נקבע אילו רחובות לסגור בשבת. לכן התחלתי לברר ולא רק לנהל דיון וויכוחים טקסטואליים בפייסבוק. הבנתי כי בכל עיר אמרה להיות רשימה החשופה לציבור ובה רשימת הרחובות שאותם הוחלט לסגור בשבת ע"י הגורמים הרלוונטים. שלחתי מייל לכל המחלקות בעירייה שנראו לי רלוונטיות, לא קיבלתי מענה גם בטלפון וגם במייל.

אחת התגובות הפחות מעומעמות שקיבלתי היא "רשימת רחובות שכזו לא קיימת". היה לי חשוב להבין מה חוקי וסטטוס קוו שיש לכבד אותו ומה הוא החלטה עצמאית של אנשים שלקחו את החוק לידיים.

מה הפריע לך בהתנהלות הזאת?

איך יתכן שבמרכז שכונה מעורבת, ישנם רחובות סגורים לשבת ללא חלופת נסיעה הגיונית? ואם זה המצב, איפה אפשר לראות שההחלטה הזו נלקחה באופן שקוף ולהבין את הנסיבות?

הרגשתי שמעבירים אותי ממקום למקום, בדיקה מול המוקד של המשטרה גם כן לא העלתה מענה ברור. לא יכולתי אפילו למחות כנגד החלטה כזו או אחרת, או לערער עליה בדרכים הלגיטימיות, כי לא קיבלתי שום מענה ברור. האם מדובר בהחלטה רשמית של עיריית ירושלים או שמדובר בפעולה יחידנית, וסגירה שנעשית בשבת כמחטף?

אם יש סמכות שמחליטה, והדברים הם שקופים ומסודרים- ולא אינדוודאולים- אולי ניתן היה לפנות באופן מסודר, לקיים דיון ולהבין מה מקובל ומה לא.

יכול להיות שבגללל שמדובר בנושא רגיש,מפגש בין רגשות חילונים לדתיים- בחרת לא להתעמת עם זה מעבר לכך?

"אנשים מדברים על לקבל ולהכיל את הדרישות של האוכלסיה הדתית בעיר, ואני מסכימה שצריך להתחשב ולוותר. אבל לרוב זה חד צדדי. אין לי כוונה לשבור את כל המוסכמות, במקומות מסוימים אני מבינה את הויתורים הדרושים בשביל חיים משותפים, קשה לי לקבל את זה שכאשר מדובר בהחלטות הנוגעות לשכונות מעורבות- האוטומט הוא לקבל ולהניח שרגשות דתיים חשובים משלי, ודאי אם זה מתבצע באלימות" באלימות- היא מתייחסת למאורע בו נסעה בשוגג בשבת ברחוב הסגור לנסיעה, אז הושלכו על רכבה ביצים, ונקראו לעברה קריאות גנאי שאותן היא מכנה אלימות.

"רוב הצעירים מיואשים. כל מי שדיברתי איתו בגישה של אני פה כדי ללמוד וללכת מכאן. התחושה הזו – שחילונים צריכים לפנות את הדרך כי "עגלתם ריקה" תורמת לתחושה הזו, מדכא רוחות של שינוי ומבריחה מכאן צעירים, זה לא רק זה, אבל זה גם. לא קיבלתי שום מענה, זה מייאש. זה סימפטום קטן של בעיות גדולות יותר בעיר הזה."

מבדיקה של מערכת "מדינת ירושלים" אכן לא ניתן היה למצוא פרוטקול וועדה, רשימת רחובות מאושרים לסגירה ו/או מענה ברור לשאלת- מי מחליט ומי אוכף סגירת רחובות בשבת.

עד לעת זו לא התקבלה תגובת עיריית ירושלים.