ירידה של 20% במספר התלמידים החרדים ברמות

מוסדות החינוך החילונים גדלים, ההתחרדות נבלמה, המינהל הקהילתי החרדי נותן שירותים לליטאים בלבד - והמינהל הקהילתי החילוני בשכונת רמות משרת את החסידים, הספרדים, החוזרים בתשובה וגם את החילונים.

רמות שלא הכרתם.

עד לא מזמן, היה נהוג לחשוב על שכונת רמות כסמל ההתחרדות של ירושלים. במהלך שנות ה-80 ועד סוף העשור הראשון של שנות האלפיים, שכונת רמות חוותה עלייה יציבה של מספר התושבים החרדים בעיר אל מול הגירה משמעותית של תושביה החילונים. ע''פ נתונים של עיריית ירושלים, התהליך הגיע לשיאו בשנת 2009 בה 90% מילדי השכונה למדו במסגרות לימודים חרדיות.

אך בעשור האחרון, מתרחשת התייצבות של תמהיל האוכלוסייה בשכונה הגדולה בעיר, לחלוקה שווה בין תושבים חרדים לתושבים שאינם חרדיים. התייצבות זו מתבטאת בין השאר בעלייה יציבה ומשמעותית במספר התלמידים הנרשמים למוסדות החינוך הממלכתיים-חילוניים בשכונה, זאת כנגד ירידה קבועה ומתונה של תלמידים הנרשמים למוסדות הלימוד החרדים. נתונים מעודכנים של משרד החינוך מציגים עליה של 110% במספר התלמידים הלומדים בבית הספר החילוני בשכונה "מופת אלון", וירידה של 20% במספר התלמידים בכלל מסגרות הלימוד החרדיות בשכונה.

שכונה אחת, שני מנהלים

בשנת 2012 המנהל הקהילתי בשכונת רמות התפצל לשני מנהלים קהילתיים שונים אשר תפקידם לשרת את הקהילה ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי בשכונה: רמות אלון ה"חילוני" ומעלה רמות ה"חרדי". לראשונה בהיסטוריית המנהלים הקהילתיים בירושלים, פוצל גרעין השליטה השכונתי ואפשר לתושבים לבחור באיזה מנהל הם מעוניינים להיתמך. דבר שלמעשה בלם את תהליך ההתבססות של הקהילה החרדית במנגנוני הניהול השכונתיים, נתן מענה לצרכים של כלל הקהילות ונתן לתושבים ששואפים לדו קיום ודרך אחרת, כוח והשפעה על אופי השכונה.

ע''פ גוסטבו שנייברג, סגן יו"ר המנהל הקהילתי "רמות אלון", המנהלים הקהילתיים לא מייצגים אוכלוסיות אלא אידיאולוגיות:

"המנהל הקהילתי שלנו נותן שירותים לכלל הקהילות והמגזרים בשכונה. זרמים רבים בקהילה החרדית בשכונה מוצאים בית דווקא במנהל שלנו מכיוון שהם "מודרניים מדי" דבר שמוביל לניכור והתעלמות מהתורמים והמנהל של מעלה רמות. כל מי שלא במיינסטרים של החרדים מקבל שירותים אצלנו. למעשה, המנהל הקהילתי הפלורליסטי בעיר שואף לדו קיום. האינטרס שלנו הוא חיזוק הקהילות ושיתוף הפעולה בניהן".

מהשיחה עם גוסטבו עולה כי לא מדובר רק בעקרונות, אלא גם עשייה בשטח: "התחלנו הליכים בשנים האחרונות של חלוקת הנדלן הקהילתי שלנו עם קהילות חרדיות שלא יכולות לקבל תמיכה מהמנהל החרדי- הם קיבלו גן מההקצאות שלנו, אנחנו תומכים בהם בבניית בית ספר ממלכתי חרדי בשכונה, אנחנו מקיימים חוגים מופרדים אצלנו על מנת שגם הקהילה החרדית תוכל להשתתף בהם, ובתקופת הסגר הראשון, אף אירחנו מניינים חרדיים באולם הספורט של רמות א'".

על אף כי מדובר בהתנהלות ראויה להערכה, נראה כי עיריית ירושלים לא בהכרח מעדכנת את ניהול התקציב שלה בהתאם לנעשה בשטח. מבדיקה של תקציבי המנהלים באתר גיידסטאר, עולה כי תקציבי שני המנהלים הם כמעט זהים. בהתחשב כי המנהל הפלורליסטי "רמות אלון" מקצה מטוב ליבו משאבים למתן שירותים גם לתושבים חרדים שאינו אמון עליהם, ראוי היה להגדיר מחדש את חלוקת עוגת המשאבים, על מנת שהפלורליזם לא יבוא על חשבון תושבי השכונה עצמם.