בניגוד להנחיית משרד המשפטים: הריסות הבתים במזרח העיר ממשיכות בתקופת המגפה

הקורונה לא עוצרת את עיריית ירושלים שממשיכה להרוס בתים במזרח העיר בקצב מתקדם. הוראת משרד המשפטים לצמצם את היקפי ההריסות העירייה ממשיכה בשלה ומאלצת משפחות להתגורר באוהלים בחודשי החורף הקשים. העירייה בתגובה: ״אנו פועלים ברגישות ומקצועיות״

---

"כרגע אנחנו נעזרים בקרובי משפחה ומתגוררים באוהל. קשה למצוא מקום חדש לגור בו כשמתבססים רק על קצבת האבטלה שאני מקבל מאז הוצאתי לחל"ת", מספר פאיז עבדה, שביתו נהרס ב 30.11.

בשנת 2020 נהרסו ביוזמת העירייה 121 בתים במזרח העיר. הריסות הבתים קודמו למרות החלטת משרד המשפטים מתאריך 24.03 בעקבות משבר הקורונה, לפיה הותאמה מדיניות האכיפה של דיני התכנון והבניה למצב החירום: צמצום מתן צווי הריסה כך שיינתנו צווים רק ביחס לבניה בלתי חוקית חדשה, אי-מימוש צווי הריסה של מבנים המשמשים למגורים וצמצום מתן התראות אף הוא למינימום האפשרי.

למרות הפגיעה האנושה שמשבר הקורונה פגע בתושבי מזרח העיר ממשיכות ההריסות, כמו במקרה של פאיז ופריאל עבדה המתגוררים עם 4 ילדיהם בג'בל מוכבר. בשנת 2015 ביצעה המשפחה שיפוצים והרחיבה את הבית בו התגוררה על מנת להתמודד עם הצפיפות. בשנת 2019 קיבלה המשפחה צו הריסה לכל הבית ולא רק להרחבה, למרות שהבית המקורי קיים מאז שנות החמישים.

הבית נמצא בקצה השכונה וההרחבה בוצעה לאזור ללא כל תוכנית מתאר. ניסיונותיו של פאיז לקבל אישור להרחבה לא צלחו. ב30.11 הרסה המשפחה את הבית בעצמה, לאחר שקיבלה התראה כי אם לא תעשה זאת, תוך שעות בודדות תעשה זאת העירייה והמשפחה תידרש לשאת בהוצאות וקנסות בגובה 100,00 ש"ח.

מאז כניסתו של משה ליאון לתפקיד ראש העיר, גדל בצורה משמעותית מספר הבתים שנהרסו במזרח העיר (169 בתים בשנת 2019, לעומת 59 בשנת 2018 או 62 בשנת 2017). נכון לעכשיו, אין קוים מנחים מסודרים לפיהם פועלת העירייה וההחלטות הן שרירותיות. לא ברור מדוע ממשיכה העירייה לקדם הריסת בתי מגורים בתקופת המשבר.

היעדר כללים ברורים להתנהלות האזרחית אל מול העירייה

עבור תושבי מזרח ירושלים אין כללים ברורים להתנהלות מול העירייה בכל הקשור להיתרי בנייה ולהריסת מבנים: אין מידע נגיש בערבית, אין קריטריונים הקובעים את חומרת העבירה, ואין כל תעדוף למתן היתרים למבנים לא חוקיים. בניגוד למערב העיר, למרביתן המוחלט של שכונות מזרח העיר אין תוכנית מתאר, ולמרות הגידול הטבעי העירייה ממעטת לתת היתרים.

לורה ורטון, חברת מועצת העיר מטעם 'מרצ', מנסה לקדם הגדרת תבחינים לפיהם יתקבלו ההחלטות האם להרוס מבנים או לא. בין הצעותיה: הבחנה בין עבירות שבוצעה לצרכים מסחריים ולצרכי מגורים, ביטול צווי הריסה שניתנו באזורים ללא תוכנית מתאר המאפשרת הוצאת היתרים וביטול הריסות של בתים מאוכלסים.

"פניתי לגורמים רבים בעירייה – האחראי על ההריסות, מהנדס העיר, היועצת המשפטית של העיר, ראש העיר, לשכת ראש העיר... ". אומרת ורטון. "יש הכרה בכך שצריכים להיות כללים לפיהם יש לפעול, אבל בפועל לא מקדמים כאלה."

בימים אלה עובדת ורטון על מדריך לאנשים שמקבלים צווי הריסה, מאחר שאין בנמצא חומר בשפה הערבית. מבדיקה שערכנו באתר העירייה ניכר כי לא ניתן לבצע פעולות מקוונות בנושא 'רישוי ובנייה' בערבית. לא ברור מדוע בעיר בה שליש מהתושבים דוברי ערבית, וכאשר רוב מוחלט של הריסות הבתים מתבצעות במזרח העיר, אי אפשר להגיש בקשות מידע, בירור סטטוס או כתבי התנגדות בערבית.

לדברי שירה ליבנה מהאגודה לזכויות האזרח, "הבעיה של הנגשת מידע בשפה הערבית על ידי עיריית ירושלים אינה בעיה חדשה. למרות פניות חוזרות, אין שיפור בנושא.". לפי ליבנה, האגודה לזכויות האזרח אינה מכירה נהלים מסודרים לפיהם פועלים בעיריית ירושלים בכל הנוגע להריסת בתים.

מעיריית ירושלים נמסר: "עיריית ירושלים פועלת בימים אלה להנגשת השירות והמידע בערוצי הדיגיטל והמדיה, גם בשפה הערבית. במסגרת המהלך יונגש ויתורגם כל המידע באתר האינטרנט הקשור לתכנון ובנייה. האכיפה בנושאי תכנון ובניה, לרבות ביצוע צווי הריסה מינהליים, מבוצעת ברגישות ומקצועיות ועל פי הנחיות וצווי בית המשפט, ובתיאום מלא עם משרד המשפטים ועל פי כל דין. לאור תקופת הקורונה והסגרים מתבצעת בימים אלו האכיפה ברגישות ובהתחשבות רבה. מן הסתם, העירייה לא תיתן ידה לביצוע עבירות בניה בחסות תקופת הקורונה ותפעל למניעת עבירות חדשות“.